הצעת הגשה, זוכרים? מנה בעלת מעט מרכיבים, הכנה קלה של שלב וחצי – ולשולחן. הפעם נלך על טוויסט לאחת מקלאסיקות הפסח הגדולות ביותר- מצה עם שוקולד. השילוב של מלוח ומתוק מאוד אהוב אצלנו בבית. שוקולד ומלח הם זיווג מעולה, במיוחד למי שאוהב את השוקולד שלו מחוץ לקופסה. שני אלו, בתוספת אגוזים או שקדים מלוחים יוצרים את מצת השוקולד-אגוזים המתוקה-מלוחה הזאת. את הרעיון למצה קיבלנו, איך לא, ממרתה סטיוארט.

למרות שאגוזי הקשיו (או השקדים) שבמרכיבים מלוחים, מה שנותן את הניגוד המלוח המודגש הוא דווקא המלח. אם תוותרו עליו, המצה הזאת תהיה "סתם" מצה עם שוקולד ואגוזים – ובמקרה הזה עדיף כבר למרוח נוטלה.

Alzo – Sweet And Salty Stuff

מרכיבים
2 מצות
100 גרם שוקולד חלב
חצי כוס אגוזי קשיו מלוחים, או שקדים מלוחים [כ-65-70 גרם]
מלח ים גס

קוצצים את האגוזים לפיסות בגודל המתאים לכם. פיסות גדולות מדי עלולות לא להדבק מספיק טוב לשוקולד וליפול בשינוע ופיסות פירוריות מדי מהצד השני, יהיו ובכן, פירוריות מדי.

ממיסים במיקרו או בקערה מעל סיר עם מים רותחים את השוקולד.
מזרזפים את השוקולד המומס על המצות ומורחים ליישור. נזהרים לא לשבור את המצות.

כל עוד העסק חם ונוזלי, מפזרים על השוקולד את האגוזים הקצוצים וקורט מלח גס.

אנחנו משתמשים במלח ים-אטלנטי גס, הסוג הרטוב. אמנם "מלח ים אטלנטי גס" נשמע כמו המוצר הכי פלצני שאפשר להחזיק במזווה (אחרי פלפל שחור אורגני בכבישה קרה), אבל חבילה של קילו עולה פחות מעשרים ש"ח, היא מחזיקה הרבה זמן והמלח באמת טעים ומשדרג.

מניחים את המצות במקרר לקירור והתייצבות למשך כ-20-30 דקות. שוברים לרבעים או שישיות ומגישים. שומרים במקרר.

גרסה להדפסה

קונפי, כמסורת המטבח הצרפתי הקלאסי היא שיטת בישול איטית בשמן הנועדה לשמר את המזון בתקופה בה לא היו מקררים בנמצא. בדרך כלל, מבשלים בשר בשומן של עצמו, אך גם מירקות ניתן להכין קונפי ובשני המקרים, שומרים את התבשיל בצנצנת עם השמן עצמו. תודות לשומן ולבישול האיטי, התוצר הסופי הוא רך ונימוח.
אל קונפי אמיתי עוד נגיע בבלוג (אם ירצה השום), אבל בינתיים הנה גרסה קלה, קצרה וטעימה לעגבניות בתנור האפויות בשמן זית ותבלינים. המתכון הוא של השף יוסי מסילתי והופיע בגליון דצמבר של 'על השולחן'.

Avi Buffalo – What's In It For (עוד תשמעו עליהם)

מרכיבים
חצי ק"ג עגבניות שרי
רבע כוס (60 מ"ל) שמן זית
1 כפית מלח
חצי כפית צ'ילי גרוס
2 כפיות סוכר חום דמררה
3 כפיות אורגנו מיובש
אופציה: צרור בזיליקום לאפייה ולקישוט אחר האפייה

מחממים תנור ל 220º

מערבבים את כל החומרים בקערה ומניחים בשכבה אחידה בתבנית מרופדת בנייר אפייה.

אופים 10-15 דקות, עד שהעגבניות מצטמקות קצת והקליפה נחרכת קלות.
הן נשמרות במקרר כחמישה ימים עד שבוע וטעימות על לחם, בתור תוספת לפסטה, אנטיפסטי, או סתם ככה מהצנצנת.

גרסה להדפסה

להזכירכם, הצעת הגשה הוא מדור שמטרתו היא לתת לכם רעיונות איך לשדרג את המאכלים היומיומיים שלכם למשהו קצת יותר מעניין ופחות רגיל. ערבוב של כמה מרכיבים רגילים שלא דורשים הכנה מסובכת מדי יכול תמיד לרענן כל מנה עייפה ולעוסה. והפעם סלט קוסקוס טרי. לוקחים קוסקוס מבושל, מחברים אותו לסלט ו-voila! יש לכם סלט מפתיע, רענן ולימוני בשתי דקות. ערן בכלל לא אוהב קוסקוס באופן רגיל, אבל את הסלט הזה הוא אוכל בשמחה. המתכון לקוח מתוך הבלוג 101cookbooks.

Fleet Foxes – Mykonos

מרכיבים
3 כוסות קוסקוס מבושל [בערך שני שליש מחבילה סטנדרטית של 350 גרם]
2 וחצי כוסות עגבניות שרי [רצוי עגבניות שרי תמר]
מלפפון בינוני אחד
1 כוס גרגרי חומוס מבושלים [אפשר מקופסת שימורים, אבל מסוננים ושטופים]
מיץ מחצי לימון
מיץ מחצי ליים
שמן זית לפי הטעם
מלח ים
פלפל שחור טחון

הצעות נוספות: עלי בזיליקום/נענע קצוצים, גבינה מלוחה, בצל טרי קצוץ, צנוברים ובעצם כל מה שאתם אוהבים לשים בסלט

מבשלים את הקוסקוס על פי הוראות היצרן. אנחנו השתמשנו בשמן זית בהכנה ולא בשמן רגיל – זה משדרג את הטעם. כדאי להכין את כל החבילה ובשאריות הקוסקוס המוכן להשתמש בסלט למחרת.

חוצים את העגבניות וחותכים את המלפפון לקוביות.

שוטפים את גרגרי החומוס. מערבבים הכל יחד עם הקוסקוס. מתבלים במיץ הלימון, הליים ושמן הזית. מוסיפים מלח ופלפל שחור טחון לפי הטעם ותוספות אחרות כפי העולה על דעתכם. מגישים ואוכלים מיד.

אם רוצים לאכול את הסלט יום למחרת, כדאי לרענן אותו עם עוד לימון וירקות טריים.

גרסה להדפסה

הצעת הגשה הוא מדור שמטרתו היא לתת לכם רעיונות איך לשדרג את המאכלים היומיומיים שלכם למשהו קצת יותר מעניין ופחות רגיל. ערבוב של כמה מרכיבים רגילים שלא דורשים הכנה מסובכת מדי יכול תמיד לרענן כל מנה עייפה ולעוסה. את הפוסט הראשון תחת הכותרת הזאת (פסטה עם צימוקי עגבניות) פרסמנו בינואר ושם די הפסקנו, אבל ננסה לחזור אל התלם ולתת לכם עוד הרבה רעיונות נחמדים מהמטבח שלנו.

את המנה הזאת, עידית אוכלת כבר שנים ועכשיו גם ערן מכור. הכל התחיל כשאבא שלה נהג להביא לה חטיפי אצות מחו"ל. בזמן שכל הילדים בכיתה צחקו עליה שהיא אוכלת ירוֹקת, עידית צחקה עליהם בפה מלא שיניים ירוקות ואמרה להם שיום אחד גם הם יאכלו את זה. לא עברו עשר שנים מאז תום בית הספר היסודי (עברו שתים-עשרה) ואפשר לנחש שרוב הכיתה שלה לשעבר מטביעה מאקי סלמון בתוך רבע ליטר סויה באופן קבוע.
חטיפי האצות הם בעצם אצות נורי בגודל ביס בעלות שמגיעות בטעמים שונים ושכיף לאכול אותם ככה סתם, או לצד אורז או אפילו נודלס. עידית אוהבת לדמיין שזה הצ'יפס של האסייתים. בעבר היה אפשר למצוא את זה במזרח הרחוק ובצ'יינה טאונס ברחבי העולם, אבל כיום אפשר למצוא אותן בחנויות מזרח רחוק ובמרכולי טבע למינהם.

Death Cab For Cutie – My Mirror Speaks

מרכיבים
אורז
אפונה [טרייה, קפואה, רגילה או בייבי]
סויה
רוטב צ'ילי חריף-מתוק
טונה משומרת
חטיפי אצות
עוד אופציות לשדרוגים: אפונת וואסבי קצוצה, בוטנים קצוצים, אפונה מלוחה קצוצה

האורז בבית שלנו מתחלק לשתי אסכולות: אסכולת משפחת כ"ץ, הדוגלת באורז "אחד-אחד" שמטוגן לפני הבישול ומבושל ביחס מדויק של כוס וחצי מים לכוס אורז. אסכולת משפחת נרקיס, לעומת זאת, דוגלת באורז מאודה שאינו מטוגן ומבושל ביחס של שתי כוסות מים לכוס אורז. האורז של משפחת כ"ץ מתאים כתוספת לצד מנות בשר או עוף ביתיות בעוד שהאורז של משפחת נרקיס מתאים כמנה בפני עצמה וכתוספת למנות אסייתיות. זהו אורז מעט דביק יותר, אם כי לא כמו אורז דביק של סושי.
למנה הזו מתאים יותר האורז של משפחת נרקיס.

מאדים אורז ביחס של שתי כוסות מים לכל כוס אורז, כעשרים דקות. לא מוסיפים מלח (הסויה והאצות ימליחו את המנה). במקביל, מבשלים או מאדים את האפונה עד שהיא מוכנה. אנחנו אוהבים להשתמש במתקן אידוי שמתלבש בתוך הסיר ומאדה את האפונה תוך דקות ספורות. אנחנו משתמשים באפונת בייבי קפואה, פשוט כי אנחנו אוהבים אפונה קטנה ופריכה.

כשהאורז מוכן, מערבבים אותו עם האפונה, מתבלים בסויה ורוטב צ'ילי מתוק. מוסיפים טונה כאוות נפשכם ואצות בצד. וזהו.
נכון, זה נשמע קצת מוזר ולא מתחבר, אבל זה ממש טעים.

גרסה להדפסה

אנחנו שמחים לחנוך קטגוריה חדשה בבלוג: 'הצעת הגשה'. לא כל מנה דורשת קיצוץ, בישול ושאר מרעין בישין. אפשר לחבר כמה מרכיבים מוכנים מראש, או שדורשים הכנה מינימלית לכדי מנה יפה וטעימה. אלו לא מתכונים של ממש, אלא הצעות למנות שאנחנו אוהבים להרכיב.

Pink Martini – Hang On Little Tomato

מצרכים:
חבילת פסטה [כדאי להשתמש בפסטה ארוכה כמו ספגטי]
גבינת פרמזן מגוררת
שמן זית מאיכות טובה
100 גרם צימוקי עגבניות מתובלות [אם אין, אפשר להשתמש בעגבניות מיובשות, ולוותר על שמן הזית]

צימוקי עגבניות הם פטנט ישראלי המגיע מהמכון הוולקאני. אלו הן עגבניות שרי המתייבשות בעצמן על הענף. כאשר העגבניות מבשילות נוצרים סדקים קטנים בקליפתן, המאפשרים את אידוי הנוזלים שלהן. כאשר קוטפים אותן, הן כבר מצומקות ומקומטות כמו צימוק, הכל בהליך טבעי ללא שימוש בתנורים מייבשים. העגבניות הללו עשירות באנטיאוקסידנטים, מכילות בטא-קרוטן כמעט כמו בגזר ופי עשרים יותר ליקופן מעגבנייה בשלה.

בצימוקי עגבניות מתובלות נתקלנו בחנויות אותן נכנה "מעדניות גורמה" (כמו ספייסס, דרך האוכל וכו'). אלו הן עגבניות מצומקות המתובלות בשמן זית, מלח ים אטלנטי גס, גבינת פרמזן, ותבלינים כגון תימין ובזיליקום. מוכרים אותן על המשקל והן טעימות בטירוף. כל מה שצריך זה לבשל פסטה ארוכה, להוסיף את צימוקי העגבניות עם קצת גבינת פרמזן מגוררת וטיפה שמן זית – ויש לכם מנה טעימה ויפה.

עגבניות מיובשות בשמן זית יכולות להוות תחליף הולם לצימוקי העגבניות. אנחנו ממליצים לחצות אותן לאורך ולוותר על שמן הזית במנה, מאחר והן כבר רוויות בשמן. (ולמנה הזאת אנחנו קוראים בבית ספגטי א-לה עידית).

גרסה להדפסה

אזהרה: בעת טיפול בעגבניות אין להפנות אליהן את הגב.