עוגיות אהבה משגעות

לפני שנתיים וקצת נסעו שני אנשים לגליל, להתארח בביתו של חברם הטוב גיא חג'ג' הידוע בכינויו גיאחה, ליום כיף שכלל אריזת דיסקים והופעה של דויד פרץ בחצר בית חג'ג'. כל אחד מהמוזמנים הביא איתו משהו –
הוא הביא בראוניז והיא הביאה עוגיות טחינה. מבטים הצטלבו ופירורי עוגיות טחינה על זקנו ועל תלתליה סימנו דבר אחד: לעוגיות האלו יהיה המשך…

… לפני שנתיים בדיוק נפגשנו שוב בביתה של עידית להכין ביחד את העוגיות. בילינו אחר צהריים מושלם של יום שישי, שמענו מוזיקה ואפינו רק שנינו את העוגיות האלו. מאז אנחנו ביחד.
את המתכון (מהספר של בני סיידא) קיבלה עידית מגיא תחת השם "עוגיות אהבה משגעות". הוא לא ידע איזה כוח נבואי היה לו.

עוגיות האהבה הן בעצם עוגיות חמאה מתובלות בטחינה, מה שמעניק להן טעם חלוואי-חמאתי ממכר. בהחלט משהו להתאהב בו. המתכון מספק כ-40 עוגיות קטנות.

Edward Sharpe & The Magnetic Zeros - Home

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מרכיבים
3 כוסות קמח
1 שקית אבקת אפייה
1 כוס טחינה (אהבה גולמית) לא מתובלת
1 כוס סוכר
200 גרם חמאה רכה

מחממים תנור ל-180º

בקערה גדולה מערבבים את כל המרכיבים ולשים לבצק אחיד.

אם שכחתם להוציא מראש את החמאה מהמקרר ולהשאיר אותה להתרכך על השיש, אפשר להמיס אותה במיקרו, בקערית (בלי העטיפה!) ובפולסים של 10-20 שניות, תלוי עד כמה המיקרו שלכם חזק. בין פולס לפולס יש להפוך את הגוש. אם במקרה הגזמתם והפכתם את החמאה לנוזל, תערבבו אותה ככה לתוך הבצק, אבל תצטרכו לצנן את כל העסק שעה-שעתיים במקרר עד שהענייניים יתמצקו בחזרה, אחרת הבצק לא יחזיק.

קורצים את הבצק לכדורים קטנים בקוטר של בערך שני סנטימטרים. מניחים בצורה מרווחת על תבנית מרופדת בנייר אפייה ומשטחים מעט כל כדור על ידי לחיצה עם שתי אצבעות.
ההרפתקנים יכולים לנעוץ בכל עוגיה שקדים קלופים, עדשי שוקולד, או אגוזים באופן כללי, אבל אנחנו ממליצים ללכת נטורל.

אופים כ-15 דקות (לנו זה לוקח 16 בול) עד שהעוגיות מזהיבות באופן מינימלי, כמעט שלא נראה לעין. אם העוגיות נהיות חומות מדי בתחתית, או חומות בכלליות הן הופכות למרירות ולא טעימות בכלל. תחשבו לבנבן.

משאירים את העוגיות על התבנית מחוץ לתנור עד שהן מצטננות. אם תנסו לגעת בהן בעודן חמות גם תקבלו כוויה וגם תקבלו עוגיות מפוררות.

שומרים בקופסא אטומה עד חיסול טוטאלי של כל העוגיות.

תודה לבני סיידא, תודה לגיא ותודה לאלוהי הטחינה.

גרסה להדפסה

יש 23 תגובות

מאת מיכל בתאריך 6 בדצמבר 2009 בשעה 12:04

פוסט יפה ושיר נורא יפה! תודה

מאת איילת בתאריך 6 בדצמבר 2009 בשעה 16:54

יצא מעולה (והמון עוגיות). ובאזור נטול-טחינה של העולם (ארה"ב), הן אפילו טעימות עוד יותר!

מאת גיאחה בתאריך 6 בדצמבר 2009 בשעה 20:55

נפלא, מתכון זוגי ומלא אהבה לחגיגות זוגיות ומלאות אהבה. לכבוד הוא לי שהיה לי חלק טחינאי בזוגיות שלכם! העוגיות האלה הן עד היום העוגיות הפופולריות ביותר גם בבית חג'ג'-נס הזוגי להפליא.

בקרוב - אמצא דלעות ערמונים ואצלם לכם את המתכון המובטח. נשיקות ובתיאבון!

מאת לימור בתאריך 7 בדצמבר 2009 בשעה 21:21

אחרי זמן ממושך של קריאה בבלוג, הגיע הזמן להגיב!
פוסט מקסים ומשובב, אי אפשר לחשוב על סיבה יותר כיפית להכנת עגיות טחינה..

מאחלת לכם המשך זוגיות מתוקה וחמאתית.

מאת מיכאל בתאריך 7 בדצמבר 2009 בשעה 21:26

מתכון מצויין!!
יצא לי להכיר ממקור אחר
העוגיות מזכירות חלווה ונמסות בפה בצורה נהדרת
אפשר לגמו ככה את כל העוגיות ביום!

בנוסף מזל טוב!!
היום עברה בדיוק שנה לפתיחת הבלוג!!
המשיכו כך!
תודה!! על כל המתכונים
מיכאל

מאת ערן ועידית בתאריך 7 בדצמבר 2009 בשעה 21:29

תודה רבה לכולם! ומיכאל - טוב שמישהו שם לב, כי אנחנו לא… :)

מאת דייב דנ בתאריך 7 בדצמבר 2009 בשעה 22:18

עד עכשיו צרכתי את הבלוג ברסס אבל למשמע סיפור עוגיות הטחינה הייתי חייב לבוא ולכבד את החוויה שלכם ולספר על כך שאשתי בכל פעם שהיא רוצה לפנק אותי מכינה עבורי את עוגיות האהבה שלכם.

מאת קסטה בתאריך 8 בדצמבר 2009 בשעה 20:24

הייתי שם ביום ההוא ולא תשכנעו אותי שאז זה רק התחיל, אין מצב. לדעתי הייתם כבר אז זוג. למה הרגשתי ככה? בגלל עוגיות?!

מאת bemenow בתאריך 10 בדצמבר 2009 בשעה 19:02

בעיקר אני מחייכת. אהבה בעקבות עוגיות זה רומנטי נורא. תמשיכו לאהוב. ולבשל. ולאפות. מזל טוב לכם. הבלוג שלכם ניפלא לחלוטין.

מאת אוכל בתאריך 12 בדצמבר 2009 בשעה 12:13

אחלה מתכון עושה חשק להכין יחד עם תה חם

מאת עלמה בתאריך 12 בדצמבר 2009 בשעה 12:51

נהניתי מהסיפור עוד יותר מאשר מהמתכון (ואני מכורה כבדה לטחינה, אז זה אומר הרבה).
השגתי עכשיו כמות יפה של טחינה שחורה (יש טיפוס בעיר העתיקה בירושלים שטוחן במקום טחינה מקצח, והיא יוצאת בצבע שחור כהה), אז אני חושבת שאנסה היום את המתכון הזה עם טחינה שחורה.
אם אשאר בחיים (ויצא שווה) אחזור לספר…
שבת שלום

מאת חמוטל בתאריך 12 בדצמבר 2009 בשעה 14:39

בא לי בדיוק בזמן העוגיות אהבה האלו כי גם אנחנו חוגגים בימים אלו כך וכך שנים.
הן יצאו נהדר ומתחסלות מהר מדי. מקווה שהמפגש הורים עבר בשלום.
חג שמח

מאת רותי בתאריך 16 בדצמבר 2009 בשעה 18:41

איזה מותקים אתם! אני קוראת את הבלוג באדיקות והפעם המתיקות גברה עליי והייתי חייבת להגיב ולאחל מזל טוב לרגל יום השנה, ולומר תודה על כך שאתם מפיצים את כל הטוב הזה (המתכונים, המתיקות, והשירים המעולים)…
תמשיכו כך, אתם נהדרים!

מאת מירי בתאריך 17 בדצמבר 2009 בשעה 19:31

הפוסט ריגש אותי מאוד, סיפור התחלה מקסים :)
ועם שם כזה - אפשר שהעוגיות לא ייכנסו ל - to do list שלי?!

מאת דולי בתאריך 20 בדצמבר 2009 בשעה 14:30

הריני לדווח שהעוגיות יוצאות מוצלחות גם בטוסטר אובן, למרות שההכנה הרגה לי איזה שלוש שעות מהחיים (התבנית קטנה והייתי צריכה לעשות המון נגלות).

[...] עוגיות אהבה משגעות [...]

מאת איה בתאריך 25 בדצמבר 2009 בשעה 5:38

כרגע יצא מגש שני מהתנור, העוגיות מעולות! יצאו בערך חמישים שהכנתי למסיבת כריסמס מחר. עכשיו הבעיה היא להתאפק ולא לאכול את כולן עד אז.

רעיון לסטארט אפ - צנצנות אטומות עם מנעול…

מאת גל בתאריך 2 בינואר 2010 בשעה 23:54

ניסיתי עכשיו והעוגיות נראו בדיוק כמו שלכם לפני, אבל התפשטו מאוד בתנור ויצאו שטוחות ביותר (על אף שטעימות גם כך)…
יכול להיות שהטעות הייתה יותר מדי אבקת אפייה?
אני לא גרה בארץ, אז אולי שקית אבקת אפייה כאן זה לא כמו שם.

מאת ערן ועידית בתאריך 2 בינואר 2010 בשעה 23:57

שקית אבקת אפייה בארץ היא 10 גרם. האם פה הטעות?

מאת גל בתאריך 9 בינואר 2010 בשעה 19:43

15. נראה לכם שזה המקור לתקלה?

מאת ערן ועידית בתאריך 9 בינואר 2010 בשעה 21:01

כנראה שכן :)

בנוסף, לא צריך לשטח מאוד את הכדורים, רק לטפוח עליהם קלות. חום התנור גם ככה משטח אותן.

מאת נילי בתאריך 12 בינואר 2010 בשעה 17:32

דווקא נראה לי שהבעיה היתה בחמאה רכה מדי. גל - נסי להכניס את העוגיות לפריזר לאיזה רבע שעה לפני האפיה, ולהכניס אותן לתנור קרות-קרות.
אני אנסה היום :)
נילי

מאת המפרסם בתאריך 14 בפברואר 2010 בשעה 22:19

יצא מעולה. תודה על המתכון (ועל הבלוג המיוחד בכלל).

השאירו תגובה

(חובה, אך יישאר בינינו)

תגובה