מרשמלו ביתי

מדענים טוענים שהשתלטות האדם על האש היא מה שתרם לקפיצה ההתפתחותית הגדולה של האדם, אך לא רבים יודעים שהתוצאה החשובה יותר היא התפתחות המרשמלו. כי עם כל הכבוד למרשמלו קר, ההנאה האמיתית שמורה לרגע שבו אתה אוחז בידך שיפוד ועליו מרשמלו מפויח ונימוח. ולא משנה אם המרשמלו מפויח ממדורה, מנגל או מהאש של הכיריים, והשיפוד הוא בעצם צ'ופסטיק של הג'ירף שנשאר לך במגירה ליד המזלגות.

עזבו אתכם מהמרשמלו הקנוי (סורי כרמיתוש), ההנאה האמיתית היא ממרשמלו ביתי שעשיתם לבד ושנמס הרבה יותר טוב מהתעשייתי. למתכון הזה צריך סירופ תירס בהיר, מיקסר ומדחום סוכר, ואם אין לכם את האחרון יש לזה פתרון, אבל על זה בהמשך. לסירופ התירס אין תחליף (אולי גלוקוזה, אבל כבר עדיף לקנות סירופ תירס שיחזיק לכם כמעט לתמיד) ואפשר לקנות אותו היום אפילו בחלק מהסופרים הגדולים וגם בשוק (ובחנויות המתמחות כמובן). בעוד פעם היינו מכינים מרשמלו שמכיל חלבוני ביצים (מהמתכון הזה), היום כבר עברנו למתכון החביב והמבואר הזה (וידאו שכדאי לראות לפני שמתחילים).

להמשך »

מָסָפָּן: מרציפן בולגרי

השבוע הזדמן לעידית לבלות כמה שעות בחברת לינה אלעזר, סבתא בולגרייה מתוקה שהאכילה אותה בהמון אוכל בולגרי טעים. זה היה לצורך כתבה ב"אוכל טוב" לקראת פסח, שאותה אתם יכולים לקרוא כאן (ממליצים בחום על כל המתכונים!)

להמשך »

מרק עגבניות צלויות

את בוקר יום שישי האחרון והגשום העברנו בעיקר באוטו. תיכננו לנסוע בבוקר לשוק הנמל ולהקדים את כל באי ההפנינג למען תושבי הדרום, בידיעה ששעה וחצי קודם פלוס גשם שוטף בטח ישאירו לנו נמל ריק מאדם. כנראה שכולם ניסו להתחכם כמונו ובילינו בערך חצי שעה בפקק מסביב לנמל (ניסינו להתחכם בשנית ולברוח לכניסות אחרות. שוב, לא מקורי מצידנו). בסופו של דבר הצלחנו להשתחל החוצה מהתנור ולברוח לכיוון השני. אז את המצרכים שקיווינו לקנות בשוק לא קנינו, אבל 3 קילו של עגבניות שקנינו מאוחר יותר עזרו קצת להרגשה הטובה. תוך כדי הפקק הצלחנו להיזכר במתכון של סופי דאהל למרק העגבניות הצלויות הזה, שנתן לנו משהו לשאוף אליו בעודנו מזדחלים. מניחים עגבניות, בצל ושום בתבנית לא שטוחה מאוד (שהנוזלים לא ייברחו), זורקים לתנור וטוחנים. אפילו לא צריך סיר!

להמשך »

תבשיל דלעת בסויה ורימונים

בימים האחרונים אפשר להרגיש שהאוויר טיפה משתנה. יש קצת יותר רוח שמצליחה לחדור לרחובות ובשעות הערב אפילו אפשר לומר שנעים בחוץ. יש לזה רק הסבר אחד – הסתיו הגיע. עוד רמז להגעתו של שובר החום הוא הדלועים. בשבועות האחרונים יש לא מעט כתום בסל האורגני שלנו: זה התחיל בדלעות ערמונים וספגטי ועכשיו מגיעות אלינו דלוריות וחתיכות בוהקות מדלעות ענק. אמנם זו לא חגיגה כמו מה שקורה בארצות הברית עם הדלעות בתקופה הזו, בעיקר לקראת ליל כל הקדושים שמגיע בסוף החודש, אבל גם אנחנו יכולים ליהנות מהן.

להמשך »

קראמבל תפוח בדבש

קראמבל. איזה קינוח לא חגיגי זה, הא? נראה קצת פושט, לא הכי אסתטי כשמעבירים אותו לצלחת ובכלל כשמוסיפים לו גלידת וניל שמתחילה לנזול, כל העסק הזה הופך לשלולית עם פירורים על הצלחת. אבל למרות הכל אנחנו מתים על קראמבל טוב. במיוחד כשיש בו תפוחים ושכבה סופר פריכה של פירורים מעל.

להמשך »

Pulled עוף

הפוסט הזה נכתב בשנתיים איחור. במהלך הטיול שלנו בארצות הברית הגענו לממפיס, טנסי. אחרי ביקור בגרייסלנד, בו וויתרנו על זוועות המזנון וחזרנו העירה מורעבים, נכנסנו לאחד הברים ברחוב ביל והזמנו Pulled Pork – כתף חזיר שעושנה באיטיות למשך כמה שעות עד שהבשר נמשך מהעצם בקלות, פורקה, עורבבה עם רוטב ברביקיו והוגשה בלחמנייה. כשחזרנו לארץ, שחזרנו את המנה אבל עשינו Pulled עוף – במקום לעשן בישלנו (אפשר גם לאפות) את העוף, וזה עבד מעולה. מאז לא הבטנו לאחור. נראה לנו הולם שבשבוע בו מציינים 35 שנים למותו (?) של אלביס, נעלה את הפוסט הזה.

להמשך »

גספאצ'ו

אוגוסט הגיע על חומו ולחותו, ובתנאים האלו קשה לחשוב על ארוחות מושקעות וכבדות כשכל מה שרוצים הוא לקרוס לחדר ממוזג. אחת הדרכים הכי טובות להצטנן, ועוד בצורה מזינה, היא להכין גספאצ'ו, אותו מרק עגבניות קר שמגיע מדרום ספרד. גספא'צו ספרדי מגיע במקור מאנדלוסיה ומכיל גם לחם יבש (במעין גרסה נוזלית של סלט פנצנלה), אבל אנחנו מכינים אותו בגרסה קלילה יותר. האנדלוסים האמיתיים גם מכינים אותו במכתש ועלי ענקיים, אבל יש גבול.

להמשך »

ג'ינג'ר אייל ביתי

את הג'ינג'ר אייל של שוופס ערן זוכר מהילדות המאוחרת. הוא חיכה בפחיות בודדות במכולת, קצת מרוחק מפחיות הקולה והקינלי הרגילות, יושב ליד פחיות של מי טוניק, מין משקה כזה עם טעם אחר ועם הרגשה כוזבת "של גדולים". מאז אותן שנים הוא כמעט ולא נתקל במשקה התעשייתי ההוא, ורוב הסיכויים שבינו לבין ג'ינג'ר אייל אמיתי אין הרבה דמיון. המשקה האמיתי התפתח כנראה בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 כגלגול של בירת ג'ינג'ר שהתחילה כמשקה אלכוהולי והתגלגלה עם הזמן למשקה קל. עם אלכוהול או בלי, תגידו שלום למשקה החדש שלכם ליום העצמאות ולקיץ בכלל.

להמשך »

גרנולה ביתית מנצחת

מאז הפוסט הזה די הפסקנו לקנות גרנולה. שנתיים עברו, קצת שכללנו את המתכון, העפנו את הסוכר, הפחתנו בכמות השמן, ניסינו על הדרך להכין גם עם חמאה במקום, חזרנו לשמן, שיחקנו עם המרכיבים ובסופו של דבר הגענו למתכון שטוב לנו איתו: הרבה שיבולת שועל, הרבה מרכיבים מלוחים ורק פרי מיובש אחד. במקרה שלנו: חמוציות מיובשות, שיש להן את האיזון המושלם בין מתוק לחמצמץ. חוץ מהמייפל, את תוספת המתיקות אנחנו מוסיפים בהגשה עם פרי טרי וכמה זילופים של דבש מעל. יחד עם יוגורט כבשים וקפה הפוך של ערן, זה עונג השבת בבוקר שלנו.

להמשך »

פטה כבד

לסדר פסח יש תפריט שהוא פחות או יותר קבוע או ידוע מראש. כן, לפעמים המנה העיקרית משתנה קצת. לפעמים משחקים עם הקינוח, אבל שאר הדברים ידועים ומוכרים. וזה (אם תשאלו את ערן) חלק מהכיף של הערב הזה – המאכלים המוכרים האלו, עם הטקסים הקטנים הנלווים אליהם, שחוזרים אליהם פעם בשנה.

ברוב המשפחות פטה כבד הוא לא אחד מהמאכלים האלו. כבד קצוץ אולי, אך לא פטה כבד. במשפחה של ערן, לעומת זאת, הוא פריט חובה שנולד מתוך צורך. הדוד הוטרינר שלו איננו חובב גדול של דגים, כך שבזמן שכולם מקבלים גפילטע פיש, מגיע אל השולחן גם פטה כבד עבורו. אבל זה כל כך טעים, שבסופו של דבר כולם אוכלים ממנו.

המתכון הזה מגיע מאמא של ערן, שאותה צילמנו מכינה אותו בבוקר שישי שמשי. זאת מנה שבאופן מפתיע קל להכין, אבל יש לעשות אותה לפחות יום אחד מראש כי הפטה צריך להתייצב לילה במקרר. לאחר מכן הפטה יחזיק לפחות שבוע – תיאורטית, כי הוא טעים מדי. הפטה משתדך מצוין לטוסט מחלה או מכל לחם טעים אחר, אבל בפסח כמו בפסח – הוא משתלב מעולה עם מצה וקצת חזרת ליד, או ריבה כלשהי, לא מתוקה מדי.

להמשך »