ג'ינג'ר אייל ביתי

את הג'ינג'ר אייל של שוופס ערן זוכר מהילדות המאוחרת. הוא חיכה בפחיות בודדות במכולת, קצת מרוחק מפחיות הקולה והקינלי הרגילות, יושב ליד פחיות של מי טוניק, מין משקה כזה עם טעם אחר ועם הרגשה כוזבת "של גדולים". מאז אותן שנים הוא כמעט ולא נתקל במשקה התעשייתי ההוא, ורוב הסיכויים שבינו לבין ג'ינג'ר אייל אמיתי אין הרבה דמיון. המשקה האמיתי התפתח כנראה בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 כגלגול של בירת ג'ינג'ר שהתחילה כמשקה אלכוהולי והתגלגלה עם הזמן למשקה קל. עם אלכוהול או בלי, תגידו שלום למשקה החדש שלכם ליום העצמאות ולקיץ בכלל.

להמשך »

גרנולה ביתית מנצחת

מאז הפוסט הזה די הפסקנו לקנות גרנולה. שנתיים עברו, קצת שכללנו את המתכון, העפנו את הסוכר, הפחתנו בכמות השמן, ניסינו על הדרך להכין גם עם חמאה במקום, חזרנו לשמן, שיחקנו עם המרכיבים ובסופו של דבר הגענו למתכון שטוב לנו איתו: הרבה שיבולת שועל, הרבה מרכיבים מלוחים ורק פרי מיובש אחד. במקרה שלנו: חמוציות מיובשות, שיש להן את האיזון המושלם בין מתוק לחמצמץ. חוץ מהמייפל, את תוספת המתיקות אנחנו מוסיפים בהגשה עם פרי טרי וכמה זילופים של דבש מעל. יחד עם יוגורט כבשים וקפה הפוך של ערן, זה עונג השבת בבוקר שלנו.

להמשך »

פטה כבד

לסדר פסח יש תפריט שהוא פחות או יותר קבוע או ידוע מראש. כן, לפעמים המנה העיקרית משתנה קצת. לפעמים משחקים עם הקינוח, אבל שאר הדברים ידועים ומוכרים. וזה (אם תשאלו את ערן) חלק מהכיף של הערב הזה – המאכלים המוכרים האלו, עם הטקסים הקטנים הנלווים אליהם, שחוזרים אליהם פעם בשנה.

ברוב המשפחות פטה כבד הוא לא אחד מהמאכלים האלו. כבד קצוץ אולי, אך לא פטה כבד. במשפחה של ערן, לעומת זאת, הוא פריט חובה שנולד מתוך צורך. הדוד הוטרינר שלו איננו חובב גדול של דגים, כך שבזמן שכולם מקבלים גפילטע פיש, מגיע אל השולחן גם פטה כבד עבורו. אבל זה כל כך טעים, שבסופו של דבר כולם אוכלים ממנו.

המתכון הזה מגיע מאמא של ערן, שאותה צילמנו מכינה אותו בבוקר שישי שמשי. זאת מנה שבאופן מפתיע קל להכין, אבל יש לעשות אותה לפחות יום אחד מראש כי הפטה צריך להתייצב לילה במקרר. לאחר מכן הפטה יחזיק לפחות שבוע – תיאורטית, כי הוא טעים מדי. הפטה משתדך מצוין לטוסט מחלה או מכל לחם טעים אחר, אבל בפסח כמו בפסח – הוא משתלב מעולה עם מצה וקצת חזרת ליד, או ריבה כלשהי, לא מתוקה מדי.

להמשך »

מוס שוקולד בשני מרכיבים

מוסים תמיד מעוררים בנו רתיעה – צריך להקציף חלבונים, לעשות השוואות טמפרטורות ועוד מיני שלבים שלוקחים זמן. ולמי יש זמן וכוח להכין מוס? ובכלל זה הכי אייטיז, לא? רק חסרה הכוס הגבוהה עם הכפית הארוכה, סירופ בטעם שוקולד ודובדבן אדום זרחני מלמעלה. המתכון שלפניכם נותן כבוד מחודש למוס ולשחקן הראשי שלו – השוקולד, ולא יכול להיות פשוט יותר. יש בו שני מרכיבים בדיוק, ובעבודה של רבע שעה לכל היותר תקבלו מוס שוקולד אוורירי ועשיר, שלא תאמינו שיש בו רק שוקולד ומים.
יתרון נוסף של המתכון הזה הוא שטבעונים או מי שנמנע מחלב או ביצים, יוכלו ליהנות מקינוח שוקולד נטול איסורים (בהנחה שיעשו את גרסת השוקולד המריר).

להמשך »

עוגיית שוקולד צ'יפס ענקית במחבת

למרות שאנחנו אופים די הרבה עוגיות, אף פעם לא באמת הצלחנו לעשות עוגיות שוקולד צ'יפס כמו שצריך. זה לא שהן לא יוצאות טעימות, אבל המרקם שלהן לא מושלם לטעמנו. כנראה שעוד לא מצאנו את המתכון הנכון…

המתכון הבא סוג של פותר אותנו מעולה של העוגייה עם המרקם המושלם – בגלל שהיא נאפית כמקשה אחת, העוגייה הענקית הזאת מקבלת ציפוי פריך, ותוך רך, גם אחרי שהיא מתקררת לחלוטין. האמת, אל תתייחסו למה שיוצא לכם כ"עוגייה" אלא כקינוח חברתי מהיר: משהו שכיף לאכול אותו ביחד עם חברים וערימת כפיות כשהוא חם, או לחתוך ולחלק כשהוא בטמפרטורת החדר. העובדה שמלכלכים רק כלי אחד ולוקח בדיוק 25 דקות להכין אותו, היא רק פלוס. רק תשתמשו במחבת בלי ידית מפלסטיק, בחייכם.

עוד מילה לפני המתכון: אפשר להשתמש בשוקולד צ'יפס קנוי, אבל עדיף להשתמש בטבלת שוקולד קצוצה. זה משנה את מרקם העוגייה – במקום לקבל עוגיית וניל עם נקודות שוקולד בתוכה, תקבלו נהרות של שוקולד שיתערבלו לכם בתוך העוגייה הבהירה, וזה יותר שווה. המתכון מתוך הבלוג הזה.

להמשך »

הגולאש של דודה עליזה

חורף וזה.
זוהי שעתם היפה של התבשילים הארוכים והמחממים, תבשילי קדרה עמוסים שנותנים קונטרה מנחמת לגשם והסגריריות שמחוץ לחלון.
לפני כמה שבועות התארחנו בבית של עליזה, דודתו של ערן. עוד לא היה ממש חורף, אך היא הגישה לשולחן סיר גדול של גולאש נפלא שהתבשל עם תפוחי אדמה שחומים וירקות נוספים. עכשיו, כשסוף סוף התחיל לרדת פה גשם כמו שצריך, נראה לנו שהגיע הזמן להכין אותו בעצמנו. שימו לב, הכמויות במתכון לא מדויקות, כי ככה דודות טובות מבשלות.

להמשך »

עוגות מאודות

כשחושבים על אידוי, בדרך כלל חושבים על ירקות, דגים וכיסונים. הדבר האחרון שחושבים עליו הוא כיפלי בצל, והדבר הלפני אחרון שעולה במחשבה זו עוגת ספוג. כי מה הקשר בין טכניקת בישול אסיאתית לבין קינוח עוגתי? כשחושבים על זה, גם הסבתות שלנו הכינו עוגות על הכיריים, אבל המרחק בין סלסלת אידוי מבמבוק לסיר פלא מתכתי הוא כמו המרחק בין בייג'ינג לוורשה.

נתחיל מהכלים: הרעיון הוא לאדות את העוגות בתוך כוסות תה קטנות (לא מאגים עבים וענקיים בבקשה) כדי לקבל מנות אישיות קטנות ותפוחות. אפשר להשתמש גם בתבניות סופלה, או כל כלי קטן ועמיד לחום שיש לכם.

להמשך »

אפרסקים מתובלים

השבוע מתחילה אחת התקופות שאנחנו הכי אוהבים בשנה – החגים. חודש שלם המנוקד בימי חופשה, מפגשים משפחתיים (כן, אנחנו מוזרים, אנחנו אוהבים את המשפחה שלנו), מתנות וכמובן – הרבה אוכל טעים. תקופת החגים היא הזדמנות טובה להכנס למטבח ולצאת ממנו עם מתנות טעימות. יש מי שהולכים לקניון ויוצאים עם ספרים, דיסקים או מצעים כמתנה. אנחנו אוהבים להכין דברים טעימים לאנשים.  השנה נביא במתנה למשפחה בארוחת החג צנצנות מלאות באפרסקים מתובלים, לפי מתכון של נייג'לה לוסון. ג'לי מכינה אותם בחג המולד, כמשהו קטן ליד מנה בשרית או בצנצנת מתנה.

האפרסקים האלו באמת מביאים איתם ניחוחות חג-מולדיים של תבלינים חמים שמשתלבים מעולה עם מזג האוויר המושלג שבחוץ והחמים שבפנים. אמנם אין לנו חג מולד [דדי! כריסמס! הילדים שלכם אולי ישראליים, אבל הנכדים שלכם יבוסים] ואין לנו שלג, אבל הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לכך היא תקופת החגים, החגיגיות שמלווה אותה והגשם שאולי גם יגיע לביקור. אז אם אתם רוצים להביא מתנה קטנה למשפחה, האפרסקים האלו לא דורשים שום מאמץ מעבר לפתיחת כמה אריזות והעמדת סיר על הכיריים. רק מה, הם חריפים – אז קחו את זה בחשבון.

להמשך »

רוטב העגבניות שלנו

אנחנו מאוד אוהבים את רוטב העגבניות שלנו. כל כך אוהבים אותו, שאנחנו לפעמים מוותרים על הפסטה ואוכלים אותו עם כף. התלבטנו אם להביא לכם את המתכון, כי מתכון לרוטב עגבניות הוא בנאלי כמעט כמו מתכון לסלט ירקות. העלנו את השאלה הזו בעמוד הפייסבוק שלנו וקיבלנו פידבקים טובים. אז הנה, המתכון האהוב עלינו לרוטב עגבניות פשוט וממכר. אמנם יש בו מעט מרכיבים, אבל כל מרכיב הוא מדוייק לטעם שאנחנו אוהבים.

להמשך »

ממרח אפונה עוקצני

אנחנו מאוד אוהבים סנדביצ'ים, פתוחים כסגורים. לפעמים כל מה שצריך בן אדם הוא שתי פרוסות של לחם טוב וביניהם עולם שלם של טעמים שיכול לנוע בין הים התיכון, דרך הפיורדים של נורווגיה ועד ערבות לואיזיאנה. אנחנו אוהבים את הסנדביצ'ים שלנו מגוונים והרבה פעמים מחפשים איזה טוויסט מעניין, כמו ממרח קצת אחר לצבוע איתו את הלחם. וזה בדיוק מה שיש לנו כאן.
זה ממרח פשוט להכנה, שיכול לשמש גם כמטבל. וכל כולו חגיגה ירוקה של קיץ. את מרכז הבמה תופסת אפונה ירוקה טרייה שאותה מלווים נענע ולימון, צמד שתמיד הולך טוב ביחד.

אפשר להשתמש בממרח בפני עצמו, כשכבה עבה על לחם, או לשלב אותו בכריך סגור עם ירקות ואולי פסטרמה. המשחקים פה כמעט אינסופיים.

המתכון הזה הוא גם הזדמנות טובה להמליץ על הבלוג My New Roots שאותו כותבת השפית שרה בריטון, שפית ותזונאית מקופנהגן. כשפית היא מתמחה בבישול צמחוני, ולבלוג היא מביאה מתכונים צמחוניים (ובין השאר גם מתכונים לבישול "טבעונאי" למי שמעוניין) וכמובן – תמונות יפות.

להמשך »