שקדים וקשיו בדבש וסרירצ'ה

שקדים וקשיו בסרירצ'ה

נשנושים הם עניין רציני, אפילו שהם לא מצטיירים ככה ואני מקווה שאתם לוקחים אותם ברצינות הראויה להם. הגרסה הזאת היא דביקה, מתוקה, חריפה, מלוחה וממכרת עד אבדן שליטה. אה, ומתנה מעולה לראש השנה. זה מתכון ישן מהטור שלי ב-mako וזה מה שכתבתי עליו בשעתו:

רוטב הסרירצ'ה הוא התמכרות יחסית חדשה של העולם המערבי. הרוטב התאילנדי החריף הפך לכזה להיט בקליפורניה שאימת סגירת המפעל שלו גרמה לפאניקה רבתי ואנשים צבאו על המרכולים ורכשו לעצמם מלאים לשעת חירום. בארץ, הרוטב הזה פחות תפס, אבל עדיין אפשר למצוא אותו במכולות אסייתיות ואפילו בסופרים מצוידים. הוא עשוי מפלפלי צ'ילי, חומץ, שום, סוכר ומלח וממכר ברמות שקשה לתאר. אגב, אמורים להגות את שמו "סירצ'ה", אבל אף אחד לא באמת עושה את זה.

המשך לקרוא…

עוף צלוי עם שומר ותפוחים מקורמלים

עוף בשומר ותפוחים

אז ראש השנה. האמת, עד שלא הכרתי את המשפחה של בעלי בכלל לא ידעתי שעושים מראש השנה כזה עניין גדול. זה לא שלא חגגנו במשפחה שלי, אבל זו אף פעם לא הייתה ארוחה בסדר גודל של סדר פסח – ראשונות, עיקריות, סלטים, עוגות. הפקה.

לצד הצלי החגיגי או הסלמון החגיגי לא פחות, בדרך כלל כולם מכינים גם עוף, שיהיה. את המנה הזאת תכננתי להעלות לכאן כבר ממזמן, אבל מאחר שהיא משלבת גם תפוחים וגם דבש (וגם שומר!) – מרוח עליה "ראש השנה" מכל כיוון, אז שמרתי אותה לעכשיו.

רציתי להכין עוף בשומר כבר הרבה זמן, אבל אחרי שדנה חברתי הכינה את העוף בשומר של חלי ממן (כן, זה לינק לחלי ממן, אתם רואים טוב) בחורף האחרון, שהיה הצלחה מסחררת – נדלקתי סופית על הרעיון. אבל מה, לא היה לי כוח לטיגונים, ועוד של כרעיים של עוף במחבת (למרות שאני לא פוסלת את הז'אנר, הנה מתכון אש של הילה מביסים באותו העניין) וחיפשתי משהו שאפשר לדחוף לתנור ולשכוח ממנו. התגלגלתי אל המתכון הזה של מרתה שהתאים לי בול. עם הזמן ניקיתי אותו ופישטתי אותו עד שהוא הגיע לגלגול הנוכחי שלו. ואמרו אמן.

המשך לקרוא…

מתנות לראש השנה

מתנות לראש השנה

כנראה שזה גילי המקשיש, אבל ראש השנה הפך להיות החג האהוב עלי בשנים האחרונות. אולי זו תחושת ההתחדשות, אולי זה הסתיו שפתאום מגיע אחרי קיץ ארוך ודביק ואולי זו בכלל רוח החג שמנסים (ומצליחים) לכפות עלי במדיה השונים.

כבר בסוף אוגוסט אני מקבלת איזה קרעכצ בלב, מתחילה לשמוע שירי סתיו, ומתכננת על סיבוב במשתלה כדי לקחת הביתה כמה צמחים שימותו לי עד דצמבר וימלאו אותי תחושת כשלון צורבת.

והמתנות, הו המתנות! ממש כריסמס בתשרי. אני כל כך אוהבת לקנות (ולתת) מתנות לחגים שזה פשוט סוטה. את חדוות הנתינה הזאת קיבלתי מאמא שלי שהיא נותנת המתנות הטובה בעולם. אני גם מהזן שנורא אוהב רשימות – כאלו של עצמי שעושות לי סדר בראש, כאלו של אחרים שמספרות לי מה כדאי לקנות, כאלו שמספרות לי על דברים חדשים, או על דברים שאני מכירה. אז הנה רשימת המתנות שלי.
ניסיתי למצוא דברים במחירים הגיוניים של פחות מ-100 שקלים, אבל יש גם כמה דברים שעולים קצת יותר. רוב המתנות הן למטבח וכולן לפי טעמי האישי, ולא נתונות לשיקולים מסחריים. בגדול, כל אחד מהמוצרים האלו הייתי שמחה לקבל בעצמי (או שיש לי).

המשך לקרוא…

עוגיות חמאה ושקדים

עוגיות חמאה ושקדים

מכירים קראק פאי? אז העוגיות האלו הן קראק קוקיז, כי פשוט אי אפשר להפסיק לנשנש מהן. תשאלו את האחיין החמוד שלי שבמפגש משפחתי אחד ישב בשקט ליד צלחת מלאה מהן ופשוט חיסל אותן באופן ממוקד מבלי שאף אחד ישים לב.

קוראים להן במשפחה של ערן גוראייבס וזה מתכון משפחתי שנמצא אצלם כבר שנים, אותו קיבלתי מריטה חמתי. ואגב, צורת הירח של העוגיות היא חלק מהמסורת. אצלנו מכינים אותן בלי סיבה מיוחדת, אבל כשהבאתי אותן לעבודה לא מזמן מישהי אמרה לי שאלו בדיוק העוגיות שמכינים במשפחה שלה לשבירת הצום של יום כיפור. אז סמנו ביומנים (למי שחוגג).

המשך לקרוא…

פוקה (Poke)

פוקה

טרנדים הם עניין קצת מטופש. אומרים לך מה מגניב באותו הרגע, ובאופן אוטומטי כולם חייבים לאהוב אותו. כשהטרנד יוצא מהאופנה, פתאום לא מבינים על מה הייתה ההתלהבות וכשהוא חוזר לסיבוב שני, כולם מתלהבים ממנו שוב. דוגמאות עדכניות: שרשראות קולר ואופנת ניינטיז, מלבי, רגאטון, נעלי סטן סמית' וריבוק לבנות.

בהרבה כתבות של חיזוי טרנדים ל-2015 כיכב הפוקה (Poke, שהוגים אותו בעצם פוקיי). ואם זה כיכב בתחזיות של 2015, זה אובייסלי יגיע לארץ ב-2016. מדובר במנה שמגיעה מהוואי (מה שהופך אותה להוואית? הוואינית?) שמשלבת בין אורז לא חם, דג נא במרינדה שמבוססת על סויה ותוספות של ירקות ולפעמים פירות. מסעדונת של פוקה, שקוראת לעצמה "פוקי" (על מה חשבתם לעצמכם, זה שם נפיץ מדי!) נפתחה לאחרונה באבן גבירול בתל אביב ויש מצב שכמה סושיות עוד ירכבו על הגל הזה עם הגרסאות שלהן.

המשך לקרוא…

גלידה ביתית ללא מכונה

גלידת לוטוס
גלידת לוטוס

אני באמת לא מבינה איך עוד רגע יולי נגמר. לפני רגע התבאסתי שנגמר מאי, החודש הכי יפה בשנה, ולא הספקתי למצמץ וכבר סוף יולי ואוגוסט הנורא מעבר לפינה. לתמרן עם ילד באוגוסט זה קצת כמו לשחק פרוגר – הולכים שני צעדים ימינה, אחד אחורה, עוד שלושה שמאלה ובסוף אולי מצליחים לעבור את הכביש. אה, להגיע לספטמבר.

אז חוץ מלשרוץ במזגן ולשחק בלגו, אנחנו הולכים להכין הקיץ הרבה גלידה וקרטיבים. חלק יהיו מז'אנר "טחנתי בננה ופירות יער בוא נקרא לזה גלידה", כי באמת יש גבול לכמות השומנים שאני מסוגלת לתת לבן שלי, חלק יהיו מהז'אנר היוגורטי, חלק יהיו סתם קוביות קרח עם מקל בתוכן, אבל חלק בהחלט יהיו גלידה שמנתית ומפנקת, כזו שמעמיסים על גביע ונותנים לה לנזול בין האצבעות בין כל לק. והיא תיזל.

המשך לקרוא…

עוגת גבינה אפויה ללא תקלות

עוגת גבינה אפויה

אף פעם לא הבנתי איך עוגות גבינה הן להיט רק בשבועות. שמתי לב לזה בעיקר בתקופה שערכתי מתכונים ב"אוכל טוב". העלנו עוגת גבינה סתם באמצע השנה? meh, לאף אחד לא אכפת. עוגת גבינה בשבועות? טירוף של מאות אלפי צפיות ושיתופים. כאילו לאנשים כאן אין רצון חופשי והם מחפשים דברים על פי פקודה. ולמרות זאת, הנה מתכון לעוגת גבינה לקראת שבועות. המתכון הזה פורסם לראשונה בטור שלי ב-mako לפני בדיוק שנתיים ויש סיפור מהמם מאחוריו (וגם גרסה דיאטטית בסוף הפוסט!), אבל לפני זה, כמה מילים.

ההורים שלי גרים בבית איטלקי ישן ברמת גן, כזה שנבנה בשביל משפחה אחת עם כמה סעיפים בעץ המשפחתי, שהביאה חומרים מאיטליה ובנתה משהו שונה לגמרי בנוף המקומי על גבעה באמצע רמת גן. המשפחה הזאת הייתה משפחת אוטולנגי, אלו שהנכד שלהם הפך להיות קונדיטור ושף מפורסם באנגליה ובעולם. לפני שנתיים ראיינו ב-mako את יותם אוטולנגי ואחרי שהראיון התפרסם יצרתי איתו קשר וסיפרתי לו שגדלתי בבית של סבא וסבתא שלו. אני מקצרת פה והופכת סיפור ארוך לקצר, נפגשנו השבוע, האוטולנגים והנרקיסים בבית ברמת גן, וזה היה מרגש, מלמד וממש כיף. יותם התגלה כבחור חמוד וחם (שלא לדבר על אבא שלו, שהוא אחד האנשים המעניינים שאי פעם פגשתי) ויצאתי מהמפגש הזה לגמרי מזוגגת עיניים. את העוגה הזאת הכנתי לו, קצת בחשש, שהתפוגג אחרי שהוא ראה אותה ואמר "איזה יופי, אני מת על עוגות גבינה!"

המשך לקרוא…

פסטה ברוטב עגבניות וריקוטה

פסטה ברוטב עגבניות וריקוטה

מה מיוחד כל כך בפסטה ברוטב עגבניות אתם שואלים? ובכן, זה זמן טוב להזכיר לכם (או להכיר לכם) את רוטב העגבניות הכי טעים בעולם. פשוט, מדויק ויוצא מעולה בכל פעם מחדש, בזכות השימוש באותם המרכיבים. אני נאמנה למותג העגבניות של Mutti – הוא קונסיסטנטי ברמתו, טעים ואפשר למצוא אותו היום כמעט בכל מקום (אפשר לקבל את הכסף שלי עכשיו?? סתם). מה שעוד טוב ברוטב הזה, שהוא מוכן תוך 20 דקות, אבל אם תתנו לו אפילו יותר זמן על האש הוא יתחדד ויתעצם ויהפוך לאפילו טעים יותר.

המשך לקרוא…

קציצות עם אורז ועלי גפן

קציצות עם אורז ועלי גפן

אם אני יכולה לסכם במילה אחת את הריח שאופף את חיי בשבועות האחרונים, היא חייבת להיות "שום". ובשתי מילים "שום ירוק" שזה הדבר הכי טוב שקורה בכל מרץ-אפריל, אחרי שעון הקיץ. אתם יודעים מה, אני מקדמת את השום הירוק ללפני שעון הקיץ. וזה שהשום כאן אומר שגם הפול כאן, והאפונה העדינה וגם עלי הגפן. המתכון הזה התפרסם בטור שלי ב-mako לפני שנתיים וזה בגדול מה שכתבתי אז:

עשיתי את המעשה הלא אחראי וקניתי חצי קילו עלי גפן במחשבה שאצליח למצוא את הזמן לעמוד ולגלגל סיר ענק של עלי גפן. העריצוציק הקטן שלי סיכל לי את התכנית בכל פעם שאפילו רק חשבתי עליה ויצא שחיפשתי דברים אחרים לעשות עם הר עלי הגפן שישבו לי במקרר.

וככה התגלגלתי למתכון המקסים של הילה מ"ביסים" שהכינה אורז מתובל בעלי גפן שנותן טעם של עלי גפן מגולגלים, ללא המאמץ שבגלגול. קוצצים עלי גפן אל תוך האורז, מבשלים אותו יחד עם רכז רימונים ודבש ומקבלים מנת אורז חמצמצה עם המון טעם. לאורז הזה שידכתי קציצות עם טעמים משלימים של עגבניות, רימונים ודבש. יצא בובה.

המשך לקרוא…

סלט גזר קלוי עם רוטב חריף

סלט גזר קלוי עם רוטב חריף

האמת ששיקרתי לכם. לסלט הזה קוראים "סלט גזר קלוי עם רוטב דגים חריף". רגע, חכו! אל תלכו מכאן! כי זה ממש לא מה שזה נשמע. אכלתם פעם במסעדה תאילנדית, נגיד סלט פאפאיה ירוקה, ולא הצלחתם להבין בדיוק מה זה בדיוק הרוטב הטעים הזה? אז זה היה רוטב דגים. כן, יש לו ריח מאתגר (שאני דווקא סופר אוהבת) אבל לטעם שלו אין תחליף. אתם אוהבים פרמזן, סויה, עגבניות, פטריות, רוקפור או בשר אדום? ברכותיי, אתם אוהבים אומאמי (אותו טעם חמישי שמקפצץ לכם בפה וגורם לכם לרצות ממנו עוד ועוד) ולכן תאהבו גם רוטב דגים.

את הרוטב דנן אפשר להשיג בכל מכולת אסייתית, בסופרים גדולים (את שלי קניתי בטיב טעם) ובמעדניות משודרגות עם מוצרים מחו"ל. הוא יחזיק לכם המון זמן בארון (תתעלמו מתאריך התפוגה שלו, רמת המליחות שלו כל כך גבוהה שהוא יכול לשרוד גם את האפוקליפסה והוא עדיין יהיה טוב למאכל) וישמש אתכם לעוד מלא דברים. נגיד, סלט פאפאיה של בית תאילנדי, או שדרוג כל מוקפץ שאתם מכינים. בקיצור, תסמכו עלי. המתכון הזה מבוסס על מתכון של ג'ושוע מקפאדן, מתוך המגזין השובב לאקי פיץ'.

המשך לקרוא…