לימונצ'לו ביתי – חלק אחרון
ימי הקיץ הגיעו סוף סוף ואיתם החום והלחות. זהו תזמון מצוין לסיים את הכנת הלימונצ'לו שהתחלנו לפני כמעט ארבעה חודשים (!) ולהנות סוף סוף מליקר לימוני קר וטוב. אבל לפני שנעבור ללימונצ'לו – יש לנו כמה חדשות לחלוק אתכם.

ימי הקיץ הגיעו סוף סוף ואיתם החום והלחות. זהו תזמון מצוין לסיים את הכנת הלימונצ'לו שהתחלנו לפני כמעט ארבעה חודשים (!) ולהנות סוף סוף מליקר לימוני קר וטוב. אבל לפני שנעבור ללימונצ'לו – יש לנו כמה חדשות לחלוק אתכם.

הערה: המתכון הזה נוצר במסגרת פרויקט בהשתתפות בלוגרים מכל העולם שנסביר עליו עוד מעט. כדי שגם אזרחי העולם יוכלו להנות ממנו הוא מתפרסם במקביל גם באנגלית.
בחודש האחרון הסתובב ערן והציק לאנשים עם השאלה הבאה: אם הייתם נאלצים לוותר על אחד מחמשת החושים הסטנדרטיים, באיזה חוש הייתם בוחרים?
התוצאות היו די חד-משמעיות. כמעט 70% בחרו לוותר על חוש הריח, ו-20% על חוש הטעם. באופן מפתיע, אגב, 5-6 אחוזים בחרו לוותר על חוש המישוש או השמיעה. אף לא אחד בחר לוותר על הראייה.
למה ערן הציק לאנשים בשאלות הרות גורל כאלו ואיך זה קשור לבלוג על בישול? ובכן, כולם יודעים שעל טעם ועל ריח אין להתווכח. אבל ניסיתם לחשוב פעם למה השתרבב הריח לביטוי הזה שאמור להתייחס לטעם האישי של כל אחד?

חג השבועות בפתח ויחד איתו שטף של מתכוני גבינות מכל הסוגים. עוגות גבינה, בורקסים, קישים…
כשערן היה ילד, היו מחלקים בגן הילדים שלו עוגת גבינה אפויה שאף עוגת גבינה שטעם בחייו לא השתוותה לה. יכול להיות שהיא לא היתה כזו מיוחדת, אלא הוא פשוט זוכר לה חסד ילדות – אך אין ספק שהיא פתחה אצלו את האהבה לעוגות גבינה. אהבה שהגיעה לשיאה בפעם הראשונה שבה ביקר בניו יורק ואכל כל יום 'ניו-יורק צ'יזקייק'. ועידית? עידית סתם אוהבת עוגות גבינה.
לכבוד החג, בחרנו להביא לכם מתכון לעוגת גבינה לא אפויה, קלה להכנה ונטולת חשש קריסה בתנור. העוגה עשירה (מאוד) ומנוקדת בפיסות דובדבנים חמוצים-מתוקים. בתקופה זאת של השנה כשהדובדבנים רק מתחילים להופיע בחנויות, מאוד לא כלכלי לקנות כמות כל כך גדולה של דובדבנים בשביל המתכון הזה. לכן, אנחנו השתמשנו בדובדבנים משומרים ומגולענים. אם עדיין תרצו לשבור קופת חיסכון בשביל המתכון הזה, רוצו וקנו לכם צנצנת גדולה של דובדבני אמרנה מיובאים מאיטליה (אפשר להשיג בחנויות של פיינשמעקרים). לנו הספיקו דובדבנים משומרים רגילים. טיפ קטן: תשמרו את המיץ הדובדבנים המסונן. הוא טעים כתוספת ליוגורט, או לגלידה או סתם ככה עם כף.
כמובן שאת הדובדבנים אפשר להחליף בפירות אחרים, עם עדיפות לפירות יער: תותים, פטל, אוכמניות וכו.
מבוסס על מתכון של איילת הירשמן מהספר "יומן מטבח". מתאים לתבנית בקוטר 24 ס"מ (או 26 אם אין – היא תצא יותר נמוכה ושטוחה)

לפני כחודש וחצי התחלנו בהכנת לימונצ'לו ביתי ועכשיו הגיע הזמן להמשיך את התהליך. בפוסט ההוא פירטנו את החלק הראשון של הכנת הלימונצ'לו: מקלפים את הקליפה הצהובה מלימונים משובחים, מערבבים את הקליפות עם אלכוהול וסוגרים הכל בצנצנת ל-45 יום.
ובכן עברו 45 יום והגיע הזמן לפתוח את הצנצנת ולהמשיך לשלב השני. זהו שלב קצר ופשוט, וכך גם יהיה הפוסט.
עדכון חשוב: הקורא גיל מדווח שהוא הכין את הלימונצ'לו בשני כלים. האחד מזכוכית והשני מפלסטיק. בבקבוק הפלסטיק התפתחה שכבה של כמה מילימטרים שנראתה כמו לכלוך. מסתבר שפלסטיק ואלכוהול עלולים לעבור ריאקציה כימית שמפרקת את הפלסטיק וככל הנראה זה מה שיוצר את השכבה (שלא נוצרה בבקבוק הזכוכית). לכן אנו ממליצים להשתמש רק בכלי זכוכית (ולעקר אותם לפני השימוש).
מרכיבים
5 כוסות מים [מומלץ להשתמש במים מסוננים]
3.5 כוסות סוכר לבן
הכנה
למעשה בשלב הזה כל מה שיש לעשות הוא להכין סירופ סוכר דליל ולהוסיף אותו לאלכוהול שבצנצנת.
מוזגים את המים לסיר, מוסיפים את הסוכר ומרתיחים במשך כמה דקות עד אשר כל הסוכר נטמע במים.
מכבים את האש ומחכים שהנוזל יתקרר.
כאשר הנוזל קר מוזגים אותו לתוך הצנצנת, מערבבים מעט וסוגרים את הצנצנת.
זהו. עכשיו צריך לחכות שוב. רשמו על פתק את התאריך שבו ביצעתם שלב זה וספרו 45 יום נוספים קדימה. סמנו את התאריך ביומן – זהו היום המאושר שבו הלימונצ'לו שלנו יהיה מוכן ונוכל לבקבק אותו.

לפני הכל, שתי הודעות משמחות:
1. מחר, יום שבת ה-10 באפריל, נתארח בתוכנית "תוכניות לשבת" עם ליעד מודריק וליאור פרידמן בגל"צ. נביא דברים לאכול ונדבר קצת על הבלוג. התוכנית מתחילה ב-11:00, אנחנו עולים בסביבות 11:20. אתם מוזמנים להאזין.
2. מהיום, ניתן לקרוא פוסטים שלנו באתר "סלונה", מגזין אינטרנט חדש לנשים. אלו פוסטים שהתפרסמו בעבר בבלוג, כמו המתכון לטארט תותים הקל בעולם.

ולענייננו, בשבוע הבא תפתח תערוכה ראשונה מסוגה בארץ, לאוהבי אוכל ובישול. תערוכת "מבשלים" תערך בימים רביעי עד שישי (14-16.4) בגני התערוכה בתל אביב. יהיו שם תצוגות של כלי מטבח וגאדג'טים, סדנאות בישול ואפייה עם שפים וקונדיטורים מהארץ ומחו"ל והרבה אוכל וטעימות.
להמשך »
אביב הגיע פסח בא ועימו כל המאכלים החונקים: מצות, עוגיות בוטנים, עוגיות יין (אייייכס), רגל קרושה וגם עוגיות קוקוס שרק המחשבה עליהן מצריכה כוס מים. Haven’t the Jewish people suffered enough?
עוגיות הקוקוס שלנו לחות וטעימות, יכולות להכיל שוקולד אם רוצים והעיקר – לוקח 5 דקות להכין אותן ו-17 דקות לאפות אותן. זהו נס חג הפסח.

כפי שסיפרנו לכם לא מזמן, קיבלנו לאחרונה שקית מתפקעת בלימונים היישר מהעץ שבחצר ביתו של חברנו המוזיקאי מורפלקסיס. חלק קטן מהם הפכו לפאי לימון והשאר המתינו בסבלנות לפרויקט הלימונצ'לו.
הפוסט הזה יהיה שונה מהפוסטים הקודמים שלנו. עד היום היינו מכינים את המתכון במלואו, בודקים אותם, מצלמים אותם יפה ומגישים לכם אותם. הפעם זה אחרת מכיוון שרק התחלנו להכין את הלימונצ'לו ומדובר בהכנה שלוקחת כמה שבועות. אז במקום לחכות עד שנסיים ואז לא תוכלו להנות מהעשייה כי עונת הלימונים לא תהיה מה שהיא עכשיו – נחלק את פרויקט הלימונצ'לו לכמה פוסטים, כדי שתוכלו להצטרף לעשייה כבר עכשיו.

גרנולה ביתית היא באמת אחד הדברים הקלים ביותר להכנה במטבח הביתי, אבל משום מה המון אנשים מעדיפים להוציא יחסית הרבה כסף עליה בחנויות. נכון, יש גרנולות מדהימות כמו קראנצ'יקס של פאמיליה, אבל באמת, אפילו אם אתם מפחדים מאפיה, המתכון הזה כל כך קל שהוא לא יכול להתפקשש.
הגרנולה שלנו מבוססת על המתכון של המותג האמריקאי Early Bird ומכילה שמן זית (כן!), סוכר חום ומייפל סירופ אמיתי ואיכותי. הכיף בגרנולה זה שאפשר לשחק עם המרכיבים, להעיף מה שלא אוהבים ולהכניס רק דברים שאוהבים. קצת סבלנות, ויש גרנולה.

ביום ראשון חגגו גיקים ברחבי העולם את יום הפאי. ארבעה עשר במרץ, או כמו שכותבים בארה"ב: 3.14 הוא חג לא רשמי שהפך בשנים האחרונות ליום בו כל בלוגי האוכל ברחבי העולם מכינים פאי לכבודו. אז גם אנחנו.
בשבוע שעבר קיבלנו משלוח מיוחד הישר מהצפון. חברנו הטוב בנימין מורפלקסיס אסתרליס הביא לנו שקית מלאה בלימונים ענקיים ועסיסיים הישר מהעץ בגינת ביתו במצפה עדי. ערן זומם להכין לימונצ'לו ועידית גנבה לו מהערמה כמה לימונים והכינה מהם פאי לימון.
בצק הפאי הזה שונה מבצקי הפאי והטארט הרגילים שאנחנו בדרך כלל מכינים. זהו בצק מתוק יותר הנקרא בצרפתית Pâte Sucrée ומבוסס על מתכון של אליל האפייה מישל רו (והסבא הדמיוני של ערן). הבצק הזה קשה יותר לרידוד מבצק רגיל, אבל כמו כל דבר בעולם, מרת'ה סטיוארט מצאה פתרון ועל כך בהמשך. מלית הפאי גם של מרת'ה.
